החלטה בתיק ת"א 16903-11-10

לאחר שהסמכות לדון בבקשה הועברה אלי הנני מורה כדלקמן:

בפני בקשת המבקשים, ה"ה תמר וברוך ריינר (להלן:"המבקשים") להעברת הדיון בתובענה מבית משפט השלום באשקלון לבית משפט השלום בבאר שבע או בדימונה.

לטענת המבקשים הצדדים כולם, כולל התובע, המשיב 1, בנק מזרחי טפחות (סניף ערד) (להלן:"הבנק"), הם מהעיר ערד ועל כן מטבע הדברים חלק נכבד מהעדים יהיו תושבי העיר ערד, וככל שיש עדים מאיזור תל אביב והמרכז אין עבורם הבדל ניכר בין הגעה לאשקלון או הגעה לבאר שבע או דימונה.

משכך, טוענים המבקשים, קיום הדיון התובענה באשקלון יכביד על בירורה, מלבד ביחס לב"כ הבנק.

המשיב 1 מתנגד לבקשה ממספר נימוקים:

א.         לטענת המשיב המדובר שתיק שהדיון בו החל ועל כן לא ניתן להעבירו בהתאם לסמכות הקבועה בס' 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 (להלן:"חוק בתי המשפט").

ב.         המשיבה 2, שהיא הנתבעת מס' 1 בתובענה לא הצטרפה לבקשה.

ג.          לתובע קיימת זכות דיונית לבחור את בית המשפט אליו יגיש את התובענה מבין בתי המשפט במחוז שלו הסמכות המקומית לדון בתובענה ונדרשים טעמים כבדי משקל כדי לבטלה.

ד.         משרדו של ב"כ מצוי בעיר אשקלון וניהול הדיון בבית משפט בבאר שבע או בדימונה יכביר עליו מאוד.

דיון והכרעה:

המונח "טרם החל הדיון בו" מתייחס לתחילת שמיעת הראיות בתיק, הוא מועד דיון ההוכחות הראשון (ראה רע"פ 6314/04 שוורץ נ' מד"י (לא פורסם, 08.07.2004). משכך, העובדה שהתקיימו בתיק דנן דיונים והליכים בעניין בקשת רשות להתגונן ובעניין עיקול זמני, אולם לא החלה שמיעת הראיות בתיק, אין בה כדי למנוע העברת הדיון מכח הסמכות הקבועה בס' 49 לחוק בתי המשפט.

אשר למשיבה 2, מעיון בתיק עולה כי זו לא הגישה בקשת רשות להתגונן והוגשה כנגדה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אשר לכאורה טרם נחתם (ראה החלטת כבוד הרשמת עופרה גיא מיום 30.11.2011. משכך, המשיבה 2 ככל הנראה כבר אינה צד להליכים אשר עתידים להתנהל בתובענה ואין נפקא מינה לעמדתה ביחס להעברת הדיון.

אשר לעניין העברת דיון בהתאם להוראות ס' 49 לחוק בתי המשפט מקום בו החל הדיון.

אכן, מקום בו קנה מחוז מסויים סמכות מקומית לדון בתובענה רשאי מגיש התובענה לבחור באיזה מבין בתי המשפט במחוז תידון בתובענה ואכן נדרשים נימוקים כבדי משקל מקום בו נשקלת העברת הדיון מכח ס' 49 לחוק בתי המשפט אלא שנקבע בפסיקה כי המבחן להעברת מקום הדיון הוא מאזן הנוחות אשר נבחן בהתאם לזיקות שבין העניין נשוא התובענה לבין מקום הדיון.

גם בעניין בר"ע (נצ') 45/10 המאוזכר ע"י ב"כ הבנק נקבע שלצד אותה זכות דיונית המוזכרת לעיל, קיימת הסמכות שבס' 49 לחוק בתי המשפט שבסיסה בין היתר הוא נוחות הנוגעים בדבר אשר נבחנת נוכח מקום מגורי בעלי הדין, מקום מגורי העדים, מקום משרד עורך הדין, מקום המצאות הראיות וכיו"ב.

לגופו של עניין, בתובענה שבפני כל הצדדים, המבקשים והבנק הם מהעיר ערד. ב"כ המבקשים הוא מבאר שבע וב"כ הבנק הוא מאשקלון. המבקשים טענו כי חלק ניכר מן העדים הוא מהעיר ערד. ב"כ הבנק לא סתר טענה זו והעלה טענה רק בדבר נוחותו כמי שמשרדו מצוי בעיר אשקלון.

לאור האמור לעיל וגם בשים לב למרחק בין העיר ערד לבין בית המשפט באשקלון נראה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת ניהול התובענה בקרבת העיר ערד.

המבקשים עתרו להעברת הדיון לעיר באר שבע או לדימונה. ב"כ הבנק לא טען להעדפה של אחד מבתי המשפט, אלא שבשים לב למקום בו מנהל ב"כ הבנק את משרדו נראה כי קיום הדיון בבית המשפט בבאר שבע מהווה נקודת איזון ראויה בין האינטרסים של הצדדים.

אשר על כן הנני מורה על העברת הדיון בתובענה מבית משפט השלום באשקלון לבית משפט השלום בבאר שבע.